ינחם, יזועון. מל' רעד ופחד או מל' תנועת הלב, כמו "וינועו" (לקמן כ' ט"ו) שת' "וזעו" יען כי המתנחם מתנועע ממחשבה למחשבה, והוא כמ"ש רש"י "יחשבו מחשבה" וכ"ה האמת כי לא מצינו שיתורגם הפעל הזה על הוראת פחד ורעד, ודעתי עוד שהוא מן "זוח" בעברית, שהוראתו "הסרה" או ממקום למקום, או מתכונה לתכונה ולא ת' "יתובון" כמו שת' "וינחם" (לקמן ל"ב י"ד) "ותב" מפני שת' אח"ז בפסוק "ושבו, ויתובון".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 13 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b