את חטאי, ית סרחני. לא ת' "חובי" (כלעיל י"ח כ') ששם לשמים, והכא רק לבריות ואף שמצאנו השם "חובא" גם לבריות (לעיל כ"ט) ובכמה מקומות בתלמוד "חבתי בשמירתו, חבתי בתשלומין, בעל חוב" ולעומת זה גם השם "סרחן" מצינו על החטאים שבין אדם למקום, כמו "נושא עון ופשע" (שמות ל"ד ז') שת' הירושלמי "לחובין ולסרחנין, וכן מצינו בש"ס (יומא דף פ"ו ע"ב) "משם אמר יכתב סרחני" בכל זאת רוב חובין לשמים, ורוב סורחנין לבריות. ועוד נוכל לומר כי לא היה חטא גמור שנמצא אח"כ נקי. רק "סרחן" בעלמא.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 41 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b