היו אשורם ולטושם ולאמים, הוו למשרין ולשכונין ולגנון. הוציא אותה מפשוטם שהם שמות עצמיים פרטיים, ופירשם כתוארים. בעבור שהיתה קשה לו מלת "היו" ע"כ תרגמם כתארים, ומשרין ושכונין, שניהם הם לשון מתנות. וההבדל ביניהה כתב הרמב"ן שהראשונים הם הולכי על דרך מעיר לעיר. והשניים הם נטושים על פני האדמה ושוכנים באהלים. וגנון בארמית, הוא כמו "איים" בעברית (ע' ישעי' מ"ב ט"ו) ובב"ר פ' ס"א אמר ר"ש ב"נ אע"ג דאנן מתרגמינן תגרין ולפדין כו'. ור"ש היה בבלי. ות' ירושלמי הוא "תגרין" משמע שבתרגום אונקלוס שלפניו היה ג"כ "חגרין" ומה שאמר "אנן מתרגמינן" ע' בהקדמה כוללת.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 25 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b