נתינה לגר · ויקרא · פרק 16 · פסוק 23

ובא אהרן, ויעיל אהרן. הנה רש"י כתב "אמרו רבותינו שאין זה מקומו של מקרא" והוא מהגמ' (יומא ל"ב ע"א) "וכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה מ"ט גמירי ה' טבילות וי' קדושין ואי כסדרן לא משכחת אלא ג' טבילות וששה קידושין" ומקשים שם תוס' בד"ה ואי למה צריך תרווייהו הפסוק ובא אהרן וגם גמירי? ונ"ל דהנה הרב בעל ת"א כתב בשם הגר"ז מווילנא דלהכי לא התחילה הפרשה מבחדש השביעי משום דמצינו במדרש רבה (פ' כ"א) והובא בילקוט "אר"י ב"ס בכל שעה שרוצה ליכנס יכנס רק שיכנס כסדר הזה" וכן הוא בשמות רבה פ' תצוה "אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קה"ק" והא דכתב שם וכפר אהרן אחת בשנה, ר"ל אחת בשנה מחויב לכפר, ודלא כרש"י (לעיל פסוק ג') "ואף זו לא בכל עת אלא ביום הכפורים" ולכן כל סדר העבודה עד פסוק כ"ט נאמרה לאהרן אפילו על כל ימות השנה אמנם מפסוק כ"ט מתחיל הנהגת כה"ג ביוה"כ לבד, ולפ"ז נאמר הפסוק "ובא אהרן" במקומו שבכל ימות השנה לא היו באמת אלא ג' טבילות וששה קידושין, ולפ"ז דוקא ביוה"כ גמירי שטובל ה' טבילות ולכך צריכין תרווייהו הפסוק והל"מ, ומתורצת קו' התוס' הנ"ל, ובזה תתורץ גם קו' התוס' (עירובין ס"ג ע"א) ד"ה מאי שהקשו לדעת ר"ע שבני אהרן התחייבו מיתה רק על הקריבם אש זרה, איך הלכו בשעת המלואים לפני ולפנים מה שלא הורשה לאביהם ליכנס בכל ימות השנה, דבאמת לדעת ר"ע הורשה לאהרן ליכנס בכל ימות השנה כמ"ש במ"ר הנ"ל, וריה"ג שסבר שעל הקרבה מתו סבר שאפילו לאהרן לא הורשה בכל ימות השנה, ואפשר שמ"ש בת"כ סוף פ"ח "מנין שכל הפרשה אמורה כסדר כו'" כוונתו ג"כ על כל ימות השנה, והארכתי בסוגיא הזאת ואין כאן מקומו. והניחם שם, ויצנעינון תמן. הוא כדעת רז"ל שצריכין גניזה.