אלהים, דהלן. ת' ל"ר משום שבא אחריו הפעל ג"כ בל"ר, ולא ת' "טעון" כמ"ש (לקמן ל"ד ט"ו) אולי סובר כמ"ש הכוזרי מ"א סי' צ', "שלא כחשו בה' כמ"ש אהרן חג לה' מחר", ע"ש, וכמ"ש (בפסוק ה') "לפניו" לשון יחיד, ר"ל לפני ה' מפני שלא רצו רק מנהיג מורגש כמו שאמרו כי זה משה האיש וגו'. אבל תירוץ זה לא יספיק, כי גם לקמן (ל"ב ל"א) "ויעשו להם אלהי זהב" ת' "ועבדו להון דחלן" ולא טעון" ולכן נראה כמ"ש בהקדמה כוללת שדרך אונקלוס לבלי לבזות יראת האומות, ולפי דעתם ומחשבתם אינם "טעון".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 32 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b