באני, באבל. הוא כפרש"י "מכאן שאסור לאונן".
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 26 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למת, למית. הוא ג"כ כמ"ש רש"י (והוא מספרי) "לעשות לו ארון ותכריכין" והמפרשים נתקשו בזה, ולולא דמסתפינא נגד קבלת רבותינו הקדושים הייתי אומר שחשב פה הכתוב ג' טומאות "באוני" הוא מל' "וראשית אוני" (בראשית מ"ט ג') והיא טומאת קרי (הקלה) ואח"כ "בטמא" היא טומאת זב (החמורה ממנו שצריכה ז' ימים) ומצורע ושרץ, ואח"כ "למת" היא טומאת מת (החמורה ביותר שמטמאה גם באהל).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b