נתינה לגר · שמות · פרק 14 · פסוק 31

היד הגדולה, גבורתא ידא רבתא. מפני שכתוב אח"ז "אשר עשה ה'" ת' כן, ויותר נראה שהוא ערבוב ב' פירושים, הפי' הא' הוא "גבורתא" והפי' הב' הוא "ידא רבתא" ובכ"י ראיתי נוסחא חדשה "דְחִילָא רִבְּא".

ויראו העם את ה', ודחילו עמא מן קדם ה'. לא ידעתי למה לא ת' "ית ה'" כמו שת' "את ה' אלהיך תירא ית ה' אלהיך תדחל" ואולי יבדיל הארמי בין יראת העונש ובין יראת המעלה והרוממות. את יראת העונש ית' "דחיל ית" ואת יראת הרוממות "דחיל מן קדם" כמו "מי לא ייראך מלך הגוים" (ירמי' י' ז') ששם הוא ודאי יראת הרוממות, דכתיב בתריה "כי לך יאתה" ת' "מן לא ידחל מן קדמך" וכן "לב אחד ודרך אחד ליראה אותי" [שם ל"ב ל"ט] ת' "למדחל קדמי" "ייראו מה' כל הארץ" [תהלים ל"ב ח'], ת' "דחילו מן קדם ה'" ולכן "את ה' אלהיך תירא" שהיא מצות עשה ליראה את ה'. והירא את ה' גם ביראת העונש, יצא ידי חובת היראה, והראי' שר"י ב"ז אמר לתלמידיו "יה"ר שתהי' מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" [ברכות דף כ"ח ע"ב] ת' "ית ה' אלהך תדחל" ופה שראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים, בטח היה להם יראת הרוממות במדרגה גדולה ת' "ודחילו עמא מן קדם ה'" וכן "ירא את ה'" [משלי ג' ז'] ששם היא עצה ולא מצוה, ת' ג"כ "דחיל מן ה'".

ובמשה עבדו, ובנביאותיה דמשה עבדה. הוסיף מלת "ובנביאות" לבלי להשוות כביכול הקב"ה למשה וכן לקמן (במדבר כ"א ה') "וידבר העם באלהים ובמשה" ת' "ואתרעם עמא במימרא דה' ועם משה נצו".