עד שקר העד, סהיד שקרא סהדא. מלשונו משמע שמפרש "הָעֵד" הוא שם הבא בה"א הידיעה, ולא פעל, ור"ל כי העד הוא עד שקר מפני שענה שקר באחיו. וע"פ מה שכתבנו לעיל [בראשית ט' ו'] יקשה מדוע לא ת' "סהדיא" בל"ר, כי כ"מ שנאמר "עֵד" בשנים הכתוב מדבר, ואפשר מפני שהדבר מסור לב"ד לא חשש לטעות, וכמ"ש בהקדמה כוללת בהרחבה.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 19 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b