לא יוכל, לא יכול, במשנה תורה ת' "לא תוכל, לית לך רשו" משום ששם הוא מצוה שצוה הקב"ה אבל הכא הוא כפשוטו שרשאי אבל הוא נגד היושר לעזבו.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 44 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומת, ומית. לכאורה משמע שקאי על יעקב, כי הפסוק "כי אין הנער ומת" מוכיח ששב על אביו, אבל הת"א שת' לעיל (מ"ב ל"ח) "אתון, מותא" משמע שיהודה מקיים דברי אביו. וכתיב"ע ששב על בנימין וכרש"י.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b