כי מצא בה ערות דבר, ארי אשכח בה עברת פתגם, כצ"ל, ומ"ש באיזו נוסחאות "ערית" ביו"ד, הוא ט"ס, והנה לכאורה מלשון פתגם משמע שמפרש שעברה על איזה דבר והוא כדעת ב"ש (גיטין צ') וצ"ע שפירש דלא כב"ה ור"ע אבל המעיין יראה שלשון פתגם הוא כלעיל (כ"ג ט"ו) "ערות דבר" ר"ל דבר שאיננו נאה, אבל אינו ערוה או זמה וכב"ה.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 24 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ספר, גט. כבר כתבנו כמה פעמים שלשון המשנה היה רגיל על לשון המת' הזה.
ונתן בידה, ויהב בידה. כ"ה בנוסחת רוו"ה המדויקת וכידוע שהת"א ית' הפעל "נתן" כשבא בעברית בעבר, בל' "יהב" וכשבא בעברית בעתיד, בל' "נתן" ולא נדע להבין מדוע תרגם פה "ויהב" ולקמן (בפסוק ג') בלשון "יתן"? וצ"ע, ואפשר שכוונתו לפמ"ש בזה שסובר כב"ה, הנה בעלה הראשון שלא היה מחויב לגרשה, ת' "ויהב" אבל השני שהביא רשעה בתוך ביתו כמ"ש רז"ל ומחוייב לגרשה, לכן ת' "ויתן".
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b