ואת התנשמת, וכותא. בערוך ערך "בואת" משמע שהוא ט"ס וצ"ל "בואת" בב'. וכ"ה בש"ס (חולין דף ס"ג ע"א) "באות שבעופות". ולפי הערוך ערך הנ"ל הגי' בגמ' בו' קודם ל"א "בואת". ואין להקשות היאך קורא אונקלוס "בואת" הלא לפי הגמ' הנ"ל "באות שבעופות" הוא "קיפוף" וכבר ת' "ינשוף, קפופא" שכבר כ' התו' שם ד"ה "באות" שיש שלשה מיני קפוף, ובת' סמבוטי שי"ח הגי' פה "ובותא" ובחומשי רוו"ה הנוסחא "וּבוֹתָא" ועתה ראיתי במדרש מלים שהבאתי בפסוק הקודם, ג' נוסחאות "בּוֹתָא, בַּוְתָא, בַּבְתָא". ואת הקאת, וקתא. ובחומשי רוו"ה פה "קאתא" וכ"ה לקמן [דברים י"ד ט"ז] ובתהלים [ק"ב ז'] "דמיתי לקאת מדבר" יש נוסחאות "אדמית לקקתא דמדברא" בגמ' דחולין הנ"ל משמע שהוא "קוק" או "קיק" וכ"ה בתיב"ע. ואת הרחם, וירקרקא. בגמ' הנ"ל משמע שהוא "שרקרק" בש', וכ"ה בתיב"ע, וע' ערוך ע' "שרקרק". והיא היא, כי ע"ש מראה הירוק אשר לה, נקראת "ירקרק" וע"ש צפצופה שמצפצפת תמיד "רקרק" נקראת "שרקרק".
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 11 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b