והעלה את נרתיה, ואדלק ית בוצנהא. מלשונו משמע שסובר כמ"ד במנחות (פ"ח) שהנרות היו ג"כ מקשה, ולכן פי' "והעלה" בלשון הדלקה, וע' בנתה"ש שהבין דברי הרמב"ן שלפי שאמר מקשה תעשה וגו' ירכה וקנה וגו' משמע שהכלים זולתם כמו הנרות המלקחים והמחתות היו עשוים לבדם ולא מקשה, ולפ"ז יהיה פי' "והעלה" כמ"ש הרשב"ם שיעלה הכהן את הנרות על הקנים (ואמר "ותדליק" לנוכח, אף כי במקרא הוא בנסתר, ע"פ דרכו לתרגם כפי המפורש במקום אחר [לקמן מ' ד'] "והעלית את נרתיה".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 25 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b