וארעה. סיפר הנביא שכן עשה כאשר צוהו ה׳ ורעה את הצאן העומדות להריגה בבית המטבחיים:
קריאה במקור
מצודת דוד על זכריה · פרק 11 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לכן עניי הצאן. ר״ל חמלתי עליהם לרעותם בעבור כי היו הנכנעים והירודים שבכל הצאן:
ואקח לי. לקחתי לי לצורך הנהגתם שתי מקלות:
נועם. כי היה נעים ולא הכאיב בהכאתו:
חובלים. כי היה מחבל ומשחית ומכאיב הרבה:
וארעה. באלו שתי המקלות רעיתי את הצאן פעם במקל נועם בפעם במקל חובלי׳ הכל לפי הצורך ובא לרמז על הכהנים בני חשמונאי שמשלו בבי׳ השני שהיו בב׳ הנהגו׳ מתחילה משלו ג׳ בני מתתיהו בן יוחנן כ״ג יהודה ויהונתן ושמעון ומעשיהם והנהגותם היה בנועם ביראת ה׳ וכשרון מעשים ואחריהם קמו בניהם וזרעם הם הרשיעו לעשות והיו מחבלים ומשחיתים את העם כמוזכר ביוסיפון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5fe6568493f0885e0e3a07bee5890a512ebe6ac6a74b7ab0f972777a927956dc