אמור אל כל עם הארץ. לא צוה להסב הדבור כלפי השלוחים כי היו כנזופים לפניו על שלא עלו לשבת בא״י והוסב הדבור אל מול יושבי ירושלים שלא יסתפקו גם הם בזה הדבר:
קריאה במקור
מצודת דוד על זכריה · פרק 7 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי צמתם. אשר צמתם וספדתם בחמישי זה ט׳ באב ובשביעי זה צ״ג וזה שבעים שנה שנהגתם כן (וזכר גם צ״ג כאומר הנה לא צדקו מה שזכרו לבד ט״ב שהוא החמור בעיניהם כי גם צ״ג כמוהו כי שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית ה׳ כמ״ש רז״ל):
הצום צמתוני. וכי צמתם אותי ולתוספת ביאור אמר אני ור״ל וכי הרעבתם אותי בזה לחשוש על צומכם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5fe6568493f0885e0e3a07bee5890a512ebe6ac6a74b7ab0f972777a927956dc