חבצלת השרון על דניאל · פרק 2 · פסוק 43

ועל הרביעית אמר ודי חזיתא פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין וכו' לומר פן תאמר בלבבך כי היו אהיה כמו אכזב ותשים לאל מלתי כי הלא זכור תזכור ולא יבצר ממך כי הלא בחלומך והנה מקום בצלם די פרזלא מערב בחסף טינא ולא יתפרדו ואני אמרתי מלכו פליגא תהוא המורה כי נפרדים יהיו החזק מהרפה על כן אמר ודי חזיתא פרזלא מערב וכו' לא זו הדרך הנרמז בזה כקודם אשר היה פרזלא משל אל החוזק וחספא אל הרפיון כי אם אל זרע אנשי המלכות אשר בלתי מתייחסים ומתקשרים דנא עם דנא:

עוד אחשוב למשפט דרך ישר לפני איש להסיר רגל רביעי ממרכבת ד' הדברים אשר כתבנו בא דניאל לתת טוב טעם אל פשר דבר כל אחת מהנה ואתן אחר תחתיו הלא הוא כי יאמר אומר דברך כי מלכו פליגא תהוא וגם במקום החזק מנה תהוא תבירא משל אל אצבעות חמר אכן כמה וכמה מינים ממינים שונים זה מזה זה לעומת זה זה חזק וזה רפה מתדבקים ומתקשרים זה עם זה יותר מפרזלא וחספא ישא משלו בהן אל מלכו פליגא בתוקף וכושל מבלעדי תערובת דמאי אשר לא יאמר העם קשר פרזלא מערב בחסף טינא כי הנה הנם שתי קצוות אשר אין זווגם עולה יפה וקשה לזווגם ולחברם כקריעת ים סוף על כן על רגל הרביעי הלזה ענה ואמר ודי חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא כי היו בתוך הברזל אברי חרש מחרשי אדמה ולא נשא המשל בנושאים די להוון דבקים דנא עם דנא זה פתרונו מתערבין להון בזרע אנשא מכל לשונות עם ומדינה ולא להוון דבקין דנא עם דנא כי כמו זר יחשבו זה לעומת זה כדי פרזלא לא מתערב עם חספא נמצאו דבריו כי ממוצא דבר א' שתים זו שמענו מהשנות מהותם זה חזק וזה רפה מלכו פליגא תהוא ומאשר נשא המשל הזה בשני הפכים רחוקי ההתקשרות כאלה כרחוק מזרח ממערב ולא בזולתם הבלתי רחוקים זה מזה כאלה הורה די מתערבין להוון וכו':