אנתה מלכא שמת טעם וכו'. הנה הרשעים ההם חכמים המה להרע ויבקשו לשלוח יד אל אצילי בני ישראל ומדאגה מדבר פן ימאן המלך לאבדם אחר יכפם יעשו חפצו כי יאמר לא מות ימותון כי לא נגזר אומר לשרוף באש את אשר לא יכרע ולא ישתחוה כי אם בהשמיע כל כלי שיר אשר פרט כרוז המלך אך לא בהעדר א' מהנה כאשר היה כי סומפוניא לא היתה ביניהם על כן המתיקו בפיהם רעה למשכם ברשתם ולאבד מנוס מנהם מאור כשדים באמרם הן אמת כי אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע וכו' וכללת בם סומפוניא אשר לא נהיתה בעת ההיא:
קריאה במקור
חבצלת השרון על דניאל · פרק 3 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chavatzelet HaSharon, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273122&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3749927ee73666e3252fe7b0096b1fa1d26183058a287f788bb72bfe98f81ce4