על כן אמר טוב מזה ומזה להעביר קול ברעש גדול ברבה משטמה מאן די לא יפל וכו' בה שעתא וכו' אך יהיו נא דבריו בלשון ערומים לאמר בעידנא די תשמעון קל וכו' תפלון ותסגדון וכו' וממוצא דבר כל איש חכם לב לבבו יבין כי תנאי היו דבריו אולי יחסרון מה' המינים עד אחד לא יהיה בן מות מאן די לא יפול ויסגוד שאלמלא כן על מה זה צוה המלך לפרט חמשת מיני הנגון אחד לאחד לכלם בשם גם כי המה הראשיים ולא כללם יחד כלם בכל זני זמרא וזה הורה באצבע באומרו וכן אמר בעידנא וכו' לרמוז כי לשונו מדוקדק שאם לא כן אומרו וכן אמר הוא שפת יתר ובשעת מעשה בנצח בנגינותיו עשה בערמה ויהי כמשיב ידו ויחס קול סומפוניא הבא באחרונה בקול הקורא כי על כן לא ישיתו לב המון כל הגוים הצובאים בבקעת דורא ותחת זאת לא יסורו מכרוע והשתחות לצלם דהבא:
קריאה במקור
חבצלת השרון על דניאל · פרק 3 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chavatzelet HaSharon, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273122&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3749927ee73666e3252fe7b0096b1fa1d26183058a287f788bb72bfe98f81ce4