חבצלת השרון על דניאל · פרק 3 · פסוק 18

אך על דבר עשות גזרותיך ומאמריך חשוב אתה בעינינו כמלך וזהו אומרו ידיע להוא לך מלכא כלומר מלך אתה עלינו לכל אשר תגזור על ימין או על שמואל רק בדבר הזה לא תשתרר עלינו לפרוש כפינו לאל זר די לאלהיך לא איתנא פלחין וכו' ואשר לאמר למעלה ומן ידך מלכא ישזיב הנה בארנו כוונתם לומר גם בהיותך מלך ומושל ממשל רב מן ידך ישזיב ובנועם מליהם גלו מסתורי המלך אשר דבר באמור להם לצלמא די עבדית הסתיר לבל יבינו עצתו אשר חשב על היהודים ויתר עמים להשתרר גם השתרר על כלם לבל יהיה בהם שורש וענף יורש עצר ומרים ראש עוד כל ימי הארץ כי אם תחתיו ותחת זרעו אחריו יכרעו ויפולו ותשתפכנה ממשלות מלכים נועדו לבא בעולם כרמז הרומז באברי הצלם למיניהם למלכות הזהב הוא נ"נ בהכנעם ויפלון ויסגדון לצלם הזהב אשר עשה וזה רמז אומרו זה כמה פעמים לצלם דהבא די הקים נ"נ לרמוז באומר דהבא אל מלכות הזהב אשר בקש להקים על שאר מלכיות ובאומרו די הקים רומז על הקמתו אשר זדה להתקומם ולבל ידעו ובל יבינו בדברו אליהם לא אמר תסגדון לצלם דהבא די הקימת כי אם לצלמא די עבדית להקל הדבר לבל ימאנו לעשות והמה גלו סודו באמרם אליו ולצלם דהבא די הקימת לא נסגוד שהזכירו לו הזהב והקמתו למען הודיעו כי לא יבצר מהם כל אשר זמם לעשות ולא כן לבם עמו וגם באמרם לא נסגוד המה באו להשיב על שתים רעות בקש מהם המלך להנפל ולהשתחות באמור להם תפלון ותסגדון וענו ואמרו אליו כי אף גם א' לא יעשו וזהו אמרם לא נסגוד: