ובזה אומרו גודו אילנא יהיה פשר הדבר עלכריתת המעלה ולא על עצמו וזהו אומרו ודי חזא מלכא עיר וקדיש וכו' לומר שים לבך אל אשר אמרתי כי בדבר הזה נחו שקטו ויכונו לך שתי ההערות הזרות הנופלות בדברי עיר וקדיש אשר שמעת כאשר הזכרנום א' כאומרו גדו אילנא סותר אומרו ועם חיות ברא מדוריה ועוד כי ענין גודו אילנא וכו' הוא משל צודק באילן ואחרי כן באומרו ועם חיות ברא וכו' משנה כאילו אינו מדבר באילן כי אם באדם וכאילו הוא דבר אחר על כן אמר ודי חזא מלכא וכו' כלומר בדבר הזה שאמרתי כי מעלתך היא הנמשלת לאילן ולא עצמותך אשר ראיתי עיר וקדיש אומר גדו אילנא וחבלוהי וכו' ובסוף הדבר היה אומר בדתאא די ברא ועם חיות ברא חלקיה אשר בדברים האלו יראה צד סתירה מהנראה בענין האילן אל סופו:
קריאה במקור
חבצלת השרון על דניאל · פרק 4 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chavatzelet HaSharon, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273122&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3749927ee73666e3252fe7b0096b1fa1d26183058a287f788bb72bfe98f81ce4