חבצלת השרון על דניאל · פרק 5 · פסוק 23

ועל השלישית אמר ועל מרא שמיא התרוממת וכו' לומר גם כי הכלים חולין היו לא על מציאות פועל השתיה יצא הקצף מלפני ה' כי אם על רוע לבבך בכוונתך כי לא על חסרון כלי שתיה עשית או להתפאר בהם אך התרוממת מתנשא לאמר כי אין פחד אלהים לנגד עיניך וכחשת לאל ממעל ולמען היותם מניא די ביתיה צוית להביאם להבזות בעליהם בעיני אנשיך ונשיך ותשת יין נסכי ע"א בהם להכעיסו ותשבח את פסילי אלהיך לרמוז בפניהם תתך להם יתר שאת חלילה על אלהי אמת וז"א ועל מרא שמיא התרוממת כי זה היה עם לבבך בליעל ולמה שהם מניא די ביתיה היתיו קדמך והראיה שלא לחסרון מלא ספקך בכלי שתיה עשית כי הלא אנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון כי הובאו בשפע די ספוק לכולם מהם לבדם וגם שתיתם חמרא בהון כלומר במה שהוא חמרא הוא דבר המתנסך כי סתם יינם הוא יין נסיכם וגם שבחת לאלהי דהבא וכספא וכו' די לא חזין וכו' ואולי תאמר כי לא להכעיס עשית כי אם את ה' היית ירא ואת אלהיך היית עובד אם כן היה לא יבצר לפחות מלתת הדור מה אליו ית' והוא כי שבח הוא גדר גדול מהדור ואמר ראה את זדונך ואת רוע לבבך כי לאשר לא חזין ולא ידעין ולא שמעין שבחת כי נתת להם שבח ולאלהא די נשמתך בידיה אפי' הידור מה לא הדרת כי אף שלא מאהבה היית עושה על רוממותו הבלתי ב"ת כי אם מיראה על די נשמתך בידיה כי נרך בידו אף על זאת לא פקחת עיניך אך אין זה כ"א רוע לב כי לא יראת את ה' ועליו התרוממת: