"עודם מדברים וגו'" (פסוק יד). מה שהוצרך לומר "עודם מדברים", וגם "ויבהילו וגו'", ולא הוי ליה למכתב רק "ויביאו את המן אל המשתה". אבל מפני כי כל דבר שהוא מן השם יתברך, ואינו מן הנהגת העולם, אינו נמשך, שכל הנהגת העולם הוא בזמן, אבל דבר שהוא מן השם יתברך, כאשר התחיל לצאת אל הפעל, יוצא במהירות היותר*. כי ההויה כמו זאת שהוא מן* השם יתברך, אינו תחת הזמן. וכתב דבר זה, כי בזה נגלה שהוא פעל השם יתברך, רק כי לא היה נס נגלה. ובמדרש (ילקו"ש אסתר תתרנח) אמר, כי אסתר בקשה להבהיל את המן ולהביא אותו, כי בניו של המן היו בכל המדינה, שמא יכתוב המן להם וימרדו על המלך, ולכך עשתה אסתר במהירות, כך אמר במדרש.
קריאה במקור
אור חדש · פרק 6 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ohr Chadash, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2014
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004713598/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cf05dbad929a3df55e1eb064e348696d8bde49b15a6445d0abc32ec8a34933f