"ונח מאויביהם" (פסוק טז), פירוש "ונח מאויביהם" שלא היו צריכים לדאוג מהם כלל. ומתחלה כתיב (כאן) "ועמוד על נפשם" להציל אותם מן המות, ואחר כך אמר "ונח מאויביהם" שהיו נחים מן המצירים להם, ולא היו דואגים עוד שיהיו מצירים להם. אבל שיהיו נחים ועושים יום טוב, זה לא היה ביום י"ג, רק ביום י"ד. ועל זה כתיב (להלן פסוק יח) "והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר ונוח בחמשה עשר". ואצל שאר מדינות כתב "ונוח מאויביהם", ולא אצל שושן, וזה כמו שבארנו למעלה כי עיר שושן לא היה להם היראה שם כל כך, ולא נשארו צוררים להם כלל, ולפיכך לא הוצרך לכתוב "ונוח מאויביהם". אבל בשאר מדינות המלך, יש לחשוב כי נשארו צוררים אל היהודים, לכך כתיב "ונוח מאויביהם", כי לגמרי נחו. ושלא תאמר שלא הרגו ממש, רק שנקהלו לעמוד על נפשם להרוג אותם, והיו האויבים מכניעים עצמם לפניהם, ולא עשה בהם היהודים מעשה הריגה, כי זה לא נזכר, כי לא כתיב רק "נקהלו ועמוד על נפשם", לכך כתיב "והרוג בשונאיהם", שהרגו אותם. ולא כתיב "הרוג בשונאיהם" ואחר כך "ונוח מאויביהם", כי אם כן הייתי מפרש כי נחו מאויביהם שהיה להם משתה ושמחה אחר כך, וכדכתיב (פסוק יח) "ונוח בחמשה עשר ועשו משתה ושמחה"*. ולכך מקדים לומר "ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם", ומוכח מזה כי "ונחו מאויביהם" לא איירי שנחו ועשו בו יום טוב, רק הנחתם מצוררים שלהם.
קריאה במקור
אור חדש · פרק 9 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ohr Chadash, with footnotes and annotations by Rabbi Yehoshua D. Hartman, Machon Yerushalyim, 2014
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004713598/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cf05dbad929a3df55e1eb064e348696d8bde49b15a6445d0abc32ec8a34933f