ושכנת בשדה. ובירושלמי פ' לולב וערבה דרש רבי זיביי ושכנת בשדה ושכנתי בשדה ופי' בעל יפה מראה משום דלשון טלטול או גלות מיבעילים דלשון שכון לא יפול אלא על הדירה בשלוה והשקט דריש ביה ושכינתי בשדה שהשכינה כביכול גולה עמהם עכ"ל. אבל באגדת תילים מזמור י"א אמר ר' אלעזר ושכנתי כתיב שאע"פי שחרב שכינתי עומדת שם וכן בילמדנו פרשת נח וסף פרשת וישלח ושכנת בשדה ושכנתי כתיב בשדה שאע"פי שאתה גולה בשדה שכינתי לא זזה ממך וכן בריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ח וכדומה לזה ובספרים שלנו לא נמצא כזה:
קריאה במקור
מנחת שי על מיכה · פרק 4 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Minchat Shai
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2402b81de3edd38e67ffb4bc58f17bc6bb241902a9725aef50697742ca2b5d28