ישעה האדם על עשהו, כטעם הוי היורדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת ה' לא דרשו (למטה ל"א א'), ענינו יפנה אל עושהו לבטוח עליו.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 17 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועיניו אל קדוש ישראל תראינה, כמו הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וגו' (תהלים קכ"ג ב'), והטעם תהיינה עיניהם מייחלות אליו. וכל זה אמנם נאמר על אחז, שהיה אומר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני (ד"ה ב' כ"ח כ"ג), ובנפול מלך ארם היה לו להבין כי שקר בימינם. והנה כוונת הנבואה כי המאורעות אשר יקרו יוכיחו לכל בעל שכל שאין לבטוח רק בה' לבדו, ואין הכוונה כי כן באמת יבין אחז הדבר הזה (מה שלא נתקיים), רק שהאדם במה שהוא אדם בעל שכל יוכל להבין ולהכיר האמת, לא שהאל יכריח בחירתו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e