לענוי ארץ, ליותר שפלים שבארץ.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 11 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והכה ארץ, ועם היותו אוהב הענוים והדלים, הנה לא יחסר כח וגבורה להעניש הרשעים, כי יכה ויפחיד הארץ, כלומר אנשי עם הארץ.
בשבט פי ו, בדבר פיו אשר יהיה כשבט, כי דבר מלך שלטון. וברוח שפתיו, מיד שיפתח שפתיו ימות לב הרשע בקרבו ויהיה לאבן, להיותו יודע כמה הוא שונא עול וחמס, וכמה הוא חכם להבין תעלומות לב. והנה זה ציור הממשלה ההגונה, שהטובים יושבים בטח, והרעים יאחזמו רעד. אבל לפרש ימית רשע כמשמעו, שבדבר פיו יגזור עליו מיתה, לא יתכן לפי תפארת המליצה, כי מי לא ידע כי המלך אם ירצה יוכל להמית אדם? והכה ארץ, אין המכוון בו הרשעים (כדעת רד"ק רוז' וגיז'), אבל אנשי הארץ בכלל, והטעם כי כל העם ייראו ממנו ולא יעשו עולה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e