והיה כעם ככהן, מקרה אחד יקרה את כלם, ככתוב כל הנמצא ידקר (למעלה י"ג ט"ו).
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 24 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כנושה, הוא המלוה, כמו והנושה בא לקחת (מ"ב ד' א'), או מי מנושי (ישעיה נ' א').
כאשר נושא בו, כאותו אשר המלוה הנזכר נושה בו (רא"בע). ולפי עקר הוראת המלה הנושה הוא המלוה כשמרחיב הזמן ללוה שאינו יכול לפרוע, וממתין לו עד זמן אחר, זה טעם לא תהיה לו כנשה (שמות כ"ב כ"ד), וזה ענין שרש נשא בערבי.
נושא, בא"לף וב"הא הענין אחד, כמו כי תשה ברעך משאת מאומה (דברים כ"ד י'). וטעם שהזכיר הנושה אחר שכבר הזכיר המלוה, רש"י ור"דק ורוז' אמרו כי מלוה נופל בהלואת כסף ונושה בהשאלת תבואה ויין ושמן וכיוצא; ונ"ל כי גם בהלואת כסף נופל לשון נושה ונשי, אך טעם כמלוה כלוה מי שדרכו להלוות ומי שדרכו ללוות, וטעם כנושה כאשר נושא בו מי שהלוה ועדיין לא נפרע ומי שלוה ועדיין לא פרע את חובו. הלוה יקרא לוה גם אחר שפרע, וכן המלוה יקרא מלוה גם אחר שנפרע, וזה טעם ועבד לוה לאיש מלוה; אבל נושה אינו אלא קודם הפירעון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e