נשאו, מלשון הנחש השיאני (בראשית ג' י"ג), שענינו התעני על ידי שהסיר ממני הפחד (עיין מה שכתבתי בבכורי העתים תקפ"ח עמוד קמ"ג), אף כאן טעו כי לא יָרֽאְו את האויב.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 19 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נף, היא Menfi, ונקראת גם כן (הושע ט’ ו’) מֹף, ולדעתי עקר שמה מנף, ופעמים השמיטו ממנו המ"ם, ופעמים הנו"ן, וכן לדעתי דודנים (בראשית י' ד') ורודנים (ד"ה א' א' ז') עקר שמם דרדנים, וכן דעואל (במדבר א' י"ד, וז' מ"ב, וי' כ') ורעואל (שם ב' י"ד), עקר שמו דרעואל.
פנת שבטיה, השרים והנכבדים שהם אבן פנה שכל העם נשען עליהם, והם חכמי יועצי פרעה, הם התעו את מצרים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e