כחרב בציון, כחום גדול בארץ ציה בלא מים, שהוא מכניע ומשבר האדם, ככה שאון זרים הִכְנַעְתָ (רש"י ור"דק), ורוז' וגיז' פירשו כמו שיכניע צל עב את החרב בציון ככה וכו'.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 25 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חרב בצל עב זמיר עריצים יענה, רא"בע רוז' וגיז' פירשו יענה לשון עוני ושפלות, יִכָּנַע זמיר עריצים כמו שיכנע החרב ע"י צל עב, ואני אומר כי אחר שהזכיר לשון זמיר ושיר לא יתכן שיאמר יענה בענין ההכנעה, כי שרש ענה מצוי להורות על הזמר, כמו עלי באר ענו לה (במדבר כ"א י"ז), ענו לה' בתודה (תהלים קמ"ז ז'), הלא לזה יענו במחולות (ש"א כ"א י"ב), כרם חמר ענו לה (ישעיה כ"ז ב'), ואחר שהתחיל בזמיר איך יבינו השומעים שיאמר יענה לענין ההשפלה ולא לענין הזמר? לכן אני אומר כי באמרו שאון זרים תכניע סיים השיר ועתה הוא חותמו במלות האלה ואומר כמו בני אדם היושבים ביום שרב תחת צל יער עב (כמו באו בעבים ירמיה ד' כ"ט) שהוא להם תענוג גדול, ככה ישמחו וישישו בני אדם במפלת בבל, ובשמחה ובטוב לבב יענו השיר הזה אשר יקרא שמו זמיר עריצים, כלומר זמיר נגד העריצים, כטעם שירת הזונה, נגד הזונה; ולפרש זמיר לשון כריתה מענין לא תזמור (כר"שי ור"דק) לא יתכן, כי שרש זמר מיוחד לכריתת זמורות הגפן, ולא נמצא להורות שאר כריתה כלל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e