וינהם, הגוי הבא, הוא אשור עליו, על ישראל הנזכר למעלה (פסוק כ"ה) חרה אף ה' בעמו ויט ידו עליו ויכהו.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 5 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונבט, ואם יביט אדם אז על א"י.
והנה חשך צר, כן ראוי לחבר המלות האלה (רד"ק ודון יצחק וגם Dathe). חשך של צרה, וכן למטה (ח' כ"ב) ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה.
ואור חשך, כטעם אור חָשַךְ באהלו (איוב י"ח ו').
בעריפיה, שָמֶיהָ של ארץ יהודה, והשמים נקראו עריפים על שם שמזילים המטר, כדברי רד"ק. והנה כל זה על חיל אשור שעלה אח"כ בימי חזקיהו, והיתה מחכמת הנביא שהפחיד הרשעים בהודיעו להם ביאתו, ולא הודיעם מפלתו, כדי שישובו אל ה'. והנה תחלה הזכיר שיכה ה' מכה רבה בישראל, וזה היה בימי אחז, וכשהזכיר אח"כ גוי מרחוק שאינו לא ארם ולא אדום ולא פלשת ולא ישראל (כי כלם קרובים ליהודה) אלא אשור, לא אמר שיכה את יהודה, אלא שיפחיד אותם פחד גדול, וכן היה הענין ממש, לא נפל דבר אחד מדברי ה'.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e