ביד מוגיך, נראה שהנכון מוניך כמו למעלה (מ"ט כ"ו) וכן נראה מתרגום יונתן ומתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים, והנה לשון הוגה והונה נבדלים בזה, כי המוֹנֶה עושה להנאת עצמו (לא תונו איש את עמיתו), והמוֹגֶה אפשר שיעשהו במשפט (כי ה' הוגה על רוב פשעיה), וכאן הוא אומר אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה, הרי שהיו מציקים לישראל להנאת עצמם, ונכון יותר לקרוא להם מונים, וכן דעת Lowth, וכן מצאתי אח"כ בדפוס ברי"שא.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 51 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שחי ונעברה. מליצה היא לומר שהשפילוך לפניהם עד עפר, באופן ששמתְ להם גוך כארץ וכחוץ שהוא מוכן לעוברים, ומליצה קרובה לזו על גבי חרשו חורשים (תהלים קכ"ט ג').
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e