שאול, הוא תחתית הארץ, מקום המתים. ולדעתי מלת שְׁאוֹל נגזרת משרש שחל, והיא מענין משילין פירות דרך ארובה (ביצה ל"ה ב'), ואמרו בגמרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש, ופירש רשי דכלהו לשון השפלה נינהו; ונקרא תחתית הארץ שאוֹל על שם שכל בני אדם יורדים לשם.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 5 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרחיבה שאול נפשה, אמר דרך משל שהשאול יתרחב להכיל אותם, כי רבים יהיו המתים במלחמה.
לבלי חק, עד בלי גבול, חק הוא גבול וקצב, כמו חק חג על פני מים (איוב כ"ו י'), והוא קרוב לשרש חוג שענינו הקף קו.
ועלז בה, השאול יעלוז במה שיבלע. כנוי בה חוזר לירושלם ככנוי הדרה והמונה ושאונה, והטעם השאול יתענג בירושלם ויעלוז בבואה אל פיו, כלומר בבוא כבודה והדרה לתוכו. ועלז חוזר לשאול, כי מצאנו שאול זכר ונקבה, כמו למטה י"ד ט', וכן נמצא בלשון זכר ערום שאול נגדו (איוב כ"ו ו'), ואם היה חוזר לעליזים שבישראל (כדעת רוב המפרשים) וְעַלִּיזֶיהָ היה לו לומר, או וכל עלז בה. ותלמידי חביבי החכם יעקב חי פארדו ז"ל אומר שהוא דרך לעג, הדרה והמונה ושאונה השמחים במשתה היין ובשאר תענוגים, לא יעלזו עוד בבתיהם, אלא בשאול תהיה עליצותם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e