קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 44 · פסוק 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מפר אתות בדים, אותות הם אותות השמים כפירוש רשי ורד"ק, אלא שכאן הכוונה על הייעודים שהאצטגנינים מיעדים על פי האותות ההם.
2
בדים, כיון שהזכיר אותות השמים, הזכיר בדים, והם האצטגנינים, והוראת המלה דוברי שקר והבל.
3
משיב חכמים אחור, מפני הבושה, כשלא נתקיימו דבריהם (רוז' וגיז'); והנה ידענו כי מלכי בבל היו להם חרטומים ואשפים הרבה, והיו בוטחים בהם ושואלים את פיהם, א"כ אין ספק כי החכמים ההם הבטיחו את מלכם ואת עמם שלא תִלָכֵד העיר בלילה אשר נלכדה בו, שאל"כ לא היה המלך עושה משתה בלילה ההוא, ולא היו אנשי העיר עוזבים שמירתה; והנה מבואר כי ה' הפר עצת הקוסמים והחכמים ההם. ותלמידי יהודה לוצאטו מפרש חכמים כמשמעו, והם יועצי המלך, והאל (כשירצה) מסכל דעתם, דעתם מתהפכת לסכלות ואין בהם תבונה למצוא עצה הוגנת, והם נסוגים אחור ולא יוכלו לתת עצה (וקצת מזה גם בדון יצחק).
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e