החשיתי מעולם, עד עכשו נחתי ושקטתי מנקום נקמתי.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 42 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
החשיתי, אין ענינו העדר הדבור לבד, אלא העדר הפעולה והתנועה, כמו ויחשו גליהם (תהל' ק"ז כ"ט).
אחריש אתאפק, עד עתה הייתי מחריש ומתאפק.
אחריש, גם זה ל' מנוחה ושביתה מפעולה, כמו אל תחרש ואל תשקוט אל (שם פ"ג ב'), ועקר הוראתו עשה עצמו כחֵרֵש.
כיולדה אפעה, עתה הרים קול כיולדה שרש פעה ידוע בתלמוד ובמדרשים, עיין ערוך.
אשם, משרש נשם (Coccejus ורוז' וגיז') היא הוצאת הרוח.
ואשאף, אכניס הרוח.
יחד, בזמן אחד, כלומר אעשה נשימותי קצרות, כן דרך מי שהוא בקצף גדול (vor Zorn schnauban).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e