קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 14 · פסוק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שבת נגש, הדוחק את העבדים שישלימו את חק עבודתם, כמו שהיו עושים נוגשי פרעה לישראל, וכן כל לשון נגישה ענינו הפצרה בחברו שישלם חובו וישלים מה שמוטל עליו, כמו לא יגוש את רעהו ואת אחיו (דברים ט"ו ב'), וקרא מלך בבל נוגש, כנגד מה שאמר ומן העבודה הקשה אשר עבד בך.
2
מדהבה, נראה שהמלה מענין זהב שתרגומו דהב, ופירשו ראב"ע ורד"ק תאר לבבל שהיתה בעלת זהב, לרוב המס שהיתה לוקחת מן האומות אבל מצאנו שרש רהב קרוב בענין לשרש נגשׂ (עיין למעלה ג' ה'), לפיכך אמרו קצת מן האחרונים כי ראוי לקרוא מרהבה ברי"ש, והוא שם דבר וענינו נגישה, ואמרו שכן נמצא בדפוס סלוניקי שנת ש"ס; ובתרגום סורי מתורגם מְחַפְּטָנָא, שענינו נוגש. ואין להכחיש כי כבר בימי חכמי התלמוד היה כתוב מדהבה בדל"ת, שכן בשבת (דף ק"ן) דרשו מְדוֹד וְהָבֵא.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e