הפסל, נ"ל הֲפסל בה"א התימה, וכי תערכו לפניו לומר שידמה לו פסל שעשה אותו החרש? פסל הוא מעץ ואבן, ונסך נופל על התכת המתכות באש; והוא מורה ג"כ כסוי, כמו והמסכה הנסוכה (למעלה כ"ה ז'), והנה על כרחנו אין חרש הנאמר כאן חרש עצים שעשה הפסל, אלא כטעם הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם (למטה נ"ד י"ו), והוא הצורף, והטעם פסל שצפהו וכסהו החרש, ואח"כ פירש כי החרש הוא הצורף, והצפוי הוא של זהב ורתוקות כסף.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 40 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ירקענו, רִקֵעַ סביבותיו פחי הזהב.
ורתוקות כסף צורף, והצורף עשה לו ג"כ רתוקות (שלשלאות) כסף. ורוז' וגיז' נדחקו לפרש צורף השני פעל, הוא צורף ועושה רתוקות כסף.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e