וגם הוא חכם, הם יורדים מצרים לעזרה, ולא דרשו את ה', ולא בטחו בו, ועשו זה מהתחכמות, כי חכמה היא זו אצלם, ויחשבו כפתיות לחסות בה', והנביא אומר לא הם לבדם חכמים כי גם האל חכם, אלא יש הפרש בין חכמתו לחכמתם, כי הם מתפארים להביא טוב לארצם בהתחברם למצרים. והטוב ההוא לא יהיה ולא יבא, והאל אומר להביא עליהם רע, והרע ההוא יבא, ואת דבריו לא יסיר ולא ישנה, כי קום יקום על בית מרעים וגו'. ורא"בע, רד"ק ורוז' פירשו וגם הוא חכם שהוא יודע מחשבות אדם; וגיז פירש וגם הוא חכם כנגד חכמת מצרים, יאמר הנה מצרים נחשבים כחכמים וגבורים, אך גם הוא חכם, אלא שהוא מוכרח להביא רעה על הרשעים, והנה בפסוק הקודם לא רמז כלל על חכמת מצרים, ולא אמר שהיו בני יהודה בוטחים בחכמת מצרים, אלא בסוסיהם וברכבם, גם מלת ויבא מתיישבת יותר לפי פירושי.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 31 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא הסיר, נ"ל לא הסיר מנגד עיניו, לא שכח לא זנח ועזב, כמו ח' אל הסיר משפטי (איוב פז ב').
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e