אכן חליינו, החליים שהיו ראויים לבא עלינו, כלומר יותר היינו ראויים אנחנו להענש, ולא הוא, והנה נראה כאלו הוא סבל בעדנו.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 53 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נגוע, מיד האלהים, ואלהים שזכר אחר כן חוזר לשלשתם; והנה מֻכֶּה בלא ספק סמוך, וצריך להיות נקוד צרי, וכן הוא בדפוס ברי"שא ורע"ח, אבל בקצת ספרים נקוד בסגול, ואינו אלא שבוש. ובת"נך גדול שנת רפ"ה הוא בצירי, ובגליון נמסר עליו: מכה ב' וקמץ חד כתיב יו"ד מכי חרב במלחמה, כלומר מֻכֵּה נמצא בשני מקומות בקמץ קטן (שהוא צרי), ובאחד מהם הוא ביו"ד. ובשאר מקראות גדולות דפוס ויניציאה הדפיסו המסרה ועם כל זה הדפיסו מכֶה בסגול.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e