ונהי כטמא כלנו, עתה שקצפת והסתרת פניך ממנו, נהיינו כלנו כדבר טמא, כלומר אנחנו מרבים תמיד עונות.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 64 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכבגד עדים, כבגד מלוכלך בדם נדות, עדַּתּוֺן, בערבי נִדוּת, וכל זמן שהאשה אסורה לבעלה (Schultens ורוז' וגיז').
כל צדקותינו, דרך מליצה, אין לנו צדקות, ומה שיש לנו אינו אלא טומאה.
וַנָּבֶל, לפי נקודו הוא הפעיל משרש בלל, ולפי ענינו ראוי לנקד ונִבֺּל, קל משרש נבל, כמו ועלהו לא יבול.
ועוננו כרוח ישאנו, אחר שהזכיר מליצת עָלֶה נָבֵל, המשיל העונות לרוח המפזרת הֶעָלֶה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e