הנה ימים באים, הרי זו הגדת העתיד. להזהירו שלא ירום לבבו בעשרו, לא שיהיה מה שנגזר לענש על מה שעשה, כי לא אמר לו ישעיה שזה יהיה סבת זה, אלא שכן נגזר שיהיה (גם לא מנינו בשום מקום שהיה הגלות על חטאת חזקיה), והודעת הגזרה היא עצמה היתה ענש מספיק לחזקיהו אשר גבה לבו בעשרו (ד''ה ב' ל''ב כ''ה).
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 39 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e