חדלו לכם, דבק למטה, כדברי רא"בע, והוא חלק שני מהחזון.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 2 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חדלו לכם מן האדם, חדלו לבטוח באדם, כטעם מבינתך חדל (משלי כ"ג ד') שהוא כמו ואל בינתך אל תשען (שם ג' ה'), ומלת לכם ענינה להנאתכם ולטובתכם.
האדם, מין האדם, כלומר בני אדם, ולא מצאנו אדם על איש מיוחד (חוץ מאדם הראשון), ולפיכך לא יתכן לפרש המקרא הזה לא על עזיהו שנצטרע (כדעת הכורם), ולא על הנוצרי (כמו שאמר היירונימוס בשם היהודים שבימיו), וכל אדם שבמקרא ענינו איזה שיהיה מהמין האנושי, ורק כתוב אחד נראה זר, האדם הגדול בענקים הוא (יהושע י"ד ט"ו), ואולי קבלוהו עליהם לאלוה, ולפיכך הכתוב קוראו אדם, כלומר גם הוא אדם היה, אלא שהיה גדול בענקים.
אשר נשמה באפו, שחייו תלויים בנשימה שבאפו (רש"י ורד"ק).
כי במה נחשב הוא. לא מצינו לשון נחשב נקשר עם ב', אלא עם כ' או ל', ופעם אחת עם עִם(תהלים פ"ח ה'); לפיכך נראה לי לפרש כי במה, באיזו בחינה, באיזה ענין אפשר להחשיבו ולסמוך עליו, ומלת נחשב לשון חשיבות. לא לשון דמיון, כמו נבזה ולא חשבנוהו (למטה נ״ג ג’), בן אנוש ותחשבהו (תהלים קמ״ד ג'). והטעם: מה יש בו שראוי לו להיות נחשב? בעבור איזה דבר ראוי להחשיבו? וראוי להטעים כ֥י במ֖ה נחש֥ב הֽוא: וכן הוא בדפוס ברישא ובנביאים כ"י שבידי.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e