הן ארץ כשדים, הביטו אל ארץ כשדים, או הידעתם את ארץ כשדים.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 23 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה העם לא היה, אשר העם שלה לא היה לפנים עם, או לא היה כלום, לא היה נחשב לכלום (זה כמו אשר, כמו אל מקום זה יסדת להם, ולפי זה לא תִקְשֶה קדימת הכנוי אל השם שלא אמר העם הזה).
אשור יסדה, ונתנה למושב לעם לציים, לאותם כשדים שהיו תחלה ציים כאלו תאמר מדבריים בלא ישיבת קבע וטעם יסדה כי היתה ארץ בבל מכוסה במי הנהר (עיין למעלה כ"א א'), והוצרכו ליסד אותה כמו שעשו במצרים, שנ' בה למן היום הוסדה, וכמו שעשו בעיר ויניציאה, ועיין פירושי בשמות ט' י"ח. והנה העם הזה שלא היה נחשב למאומה, עתה הקימו בחוניו על צור ועוררו ארמנותיה ושמה למפלה.
בחוניו, הם מגדלים. נעשו מתחלה להעמיד עליהם צופים לצפות ולבחון למרחוק, ואח"כ נקראו בשם זה גם הנעשים לצור על עיר, וכן עֹפֶל וָבַחַן (למעלה ל"ב י"ד), בחון נתתיך בעמי מבצר (ירמיה ו' כ"ז).
עוררו ארמנותיה, פִעֵל משרש ערר, לשון ערער תתערער (ירמיה נ"א נ"ח), ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל"ז ז') לשון הריסה וגלוי היסודות (כל זה מר"שי רד"ק ורוז' וגיז' עם קצת חלופים). והנה מן המקרא הזה הן ארץ כשדים חשבו רבים מן המפרשים כי הנבואה הזאת על בוא נבוכדנאצר מלך הכשדים על צור, ויפה השיב גיז' כי אין זה ראיה, כי אמנם מלך אשור היו לו חיילות מכל אומה ולשון, ואולי הביא על צור חיל כשדים, וכדרך שהזכיר למעלה ועילם נשא אשפה וקיר ערה מגן, ואין הכוונה אלא על חיילות מלך אשור שהיו מעילם ומקיר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e