קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 66 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
המתקדשים והמטהרים אל הגנות, מיני חקים לע"ז ואינם ידועים לנו; ומפני שיונתן תרגם סיעא בתר סיעא וכן בתרגום סורי חד בתר חד, Schelling מגיה אחד אחר אחד, ואין הכרח; ורוז' ואחרים חושבים כי אחד הוא שם האליל, ומלת אחר, כמו לזנות אחרי המלך.
2
בתוך, רש"י ורוז' מפרשים כי האליל היה מונח באמצע הגינה; וגיז' הביא מה שהיה מנהג הפרסיים וכתוב בספר Zend-Avesta, כי ההטהרות היותר חשובה אצלם היתה נקראת בֵּירַשְׁנוֺם, והיתה נוהגת בגנה מחוץ לעיר, והיה המְטהר כהן קדוש וחכם, והיה צריך שיהיו צ"ג אבנים נבדלות בי"ג חמרים; והנה הוא מפרש אחר אחד, אחר הכהן המטהר, וזה רחוק, כי מסתמא הכהן המְטהר היה יושב אצל המתקדש לטהרו, ולא היה המִטהר הולך אחריו, אבל יושב אצלו; ופירש בתוך, בחצר, שהיה באמצע הבתים (ע' ש"ב ד' ו'), וזה נכון; והקרי אחת, ורמ"בם פירש (מורה ח"ג פל"ג) על הזנות; והיותר פשוט לדעתי הוא להגיה אחד אחד, שהיו מתקדשים אחד לאחד בחצר, קודם שיבאו אל מקום שהיו זובחים זבחיהם; והזכיר אוכלי בשר החזיר וכו' דרך התנגדות, כי אחר שהתקדשו והטהרו, אוכלים בשר טמא.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e