קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 26 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתים בל יחיו, אמר כן דרך כלל, והכוונה על הפרט, כלומר על הבבליים, והטעם (כפירוש רא"בע ורוז') בני בבל הם כמתים ולא יקומו אחרי נפלם; ולמטה פסוק י"ט אמר הפך זה על ישראל, יחיו מתיך נבלתי יקומון.
2
לכן, לחזק, כן הוא, כי פקדת עליהם דרכיהם ותשמידם וכו', ואמר לכן שאינו נופל כ"א על העתיד, כי אבוד כל זכר למו הוא ענין עתיד; כי כבר היה אפשר שתפול בבל ביד אויב ואחר זמן תשוב לקדמתה. וגיז' פירש לכן אשר פקדת, כלומר יען פקדת; וזה יתכן במליצת כי על כן, מפני שמלת על כן נופלת על מה שכבר היה, ולא יתכן במלת לכן שענינה להבא.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e