קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 2 · פסוק 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וישח אדם וישפל איש, בלכתם בדרכי הגוים ובהרבותם להם כסף וזהב סוסים ומרכבות, הם חושבים להתרומם ולהתנשא, אבל בהפך הם משפילים עצמם בתכלית השפלות, כי בלכתם אחרי האומות הם ג"כ משתחוים לאלילים מעשה ידיהם, ומה שפלות גדולה מזו? ורד"ק ואחרים פירשוהו לפורענות, שהאל ישפילם, ולא יתכן, כי איך יזכיר הפורענות בלשון עבר, ואח"כ יאמר בוא בצור והטמן בעפר, כאלו עדיין לא התחילה, כאשר באמת עדיין לא התחילה בשעה שאמר ישעיה החזון הזה, שנראה שאמרו בתחלת ימי אחז.
2
ואל תשא להם, כטעם ואל תרא ביום אחיך (עובדיה י"ב) וחבריו, שענינם לא היה לך לראות ולעשות כך וכך, וכן דבר ידברו בראשונה לאמר שאול ישאלו (שמואל ב' כ' י"ח) היה להם לדבר ולשאול; והנה הנביא מדבר עם האל ואומר, לא היה לך להיות נושא לעם הזה כשהתחילו להדמות לגוים, כי אז לא היו מוסיפים לחטוא כל כך, וכל מה שעשו לא עשו אלא מרוב טובה שהשפעת להם בימי עזיהו ויותם. ורש"י פירש ידעתי כי לא תסלח להם, ולפי זה היה לו לומר ולא תשא להם, אך מלת אַל לא תבא כשהכוונה להודיע מה שעתיד להיות, אלא כשהמדבר מגיד תשוקתו וחפצו שלא יהיה הדבר ולא יבא.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e