הנני נוטה אליה, לירושלם, ואמר נוטה, ל' הנופל על הנהר והנחל, כנחלים נטיו (במדבר כ"ד ו'); ואחר שהזכיר השדים המושכים חלב, הגדיל המשל והזכיר הנהר. והנה לפי דעתי ולדעת שאר המפרשים שלום הוא פעול (הנני נוטה אליה שלום כנהר), והוא על דרך ויהי כנהר שלומך (למעלה מ"ח י"ח), אך בעלי הנקוד והטעמים לא נתכוונו לכך, שא"כ היה להם לנקד כַנָּהָר בפתח כמו ויהי כנהר שלומך, וכמו כי יבא כנהר צר (למעלה נ"ט י"ט), ועוד היה להם להטעים שלום ברביע (אל֨יה כנה֜ר שלו֗ם) שהוא מפסיק יותר מן התביר שתחת שוטף. והנה לפי הנקוד והטעמים אין כאן אלא פעול אחד, והוא כבוד גוים, ומלת שלום היא תאר לנהר, ותהיה הכוונה (כדעת תלמידי מוה"רר יצחק פארדו) שיהיה כבוד הגוים בא לישראל כנהר שלום ההולך בנחת ואינו מזיק, וגם כנחל שוטף; ולפי שהנחל מימיו מרובין, אך הוא פוסק, דמה הענין לנהר שאינו פוסק ולנחל שהוא שוטף.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 66 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על צד תנשאו, אחר שהזכיר וינקתם המשיך המשל הלקוח מן היונק (רד"ק).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e