כי בערה כאש רשעה, משל על ההשחתה שהרשעים גורמים על עצמם.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 9 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שמיר ושית תאכל, המשיל הרשעה באש והרשעים בקוצים, ואח"כ בסבכי היער, ואמר כי תצא אש ומצאה קוצים ואח"כ תאכל גם האילנות הגדולים, והכוונה כי הצרות תבאנה תחלה על ההמון וכמו שאמר ומאושריו מבולעים, ואח"כ תבאנה גם על השרים מנהיגי העם.
ויתאבכו, אומר אני בוךְ, נבךְ, וסבךְ עיקר אחד להם והנה אמר כי סבכי היער לא יהיו מסובכים אלא בעשן אשר יגבה מתוך שרפתם, שיהיה עב הרבה. והנה ויתאבכו כמו ויסתבכו אלא שהוסרה הסמ"ך שהיתה אות קשה ונופלת על סיבוך העצים שהם קשים, והומרה באל"ף שהיא אות קלה ונופלת על סיבוך העשן שהוא דק; ודבר טבעי הוא בדבור האדם ומצוי ג"כ בכל הלשונות שתהיה המלה הכבדה במבטא רומזת על דבר כבד וקשה, וההפך על ההפך; והעד הבנין הדגוש המורה על חוזק הפעולה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e