ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי, ממי דאגת וממי יראת, לחשוב ולהבין כי לבסוף תכזבי, ל' אשר לא יכזבו מימיו (למטה נ"ח י"א), כלומר לא דאגת ולא יראת, ולא חשבת כי תכזבי.
קריאה במקור
שד"ל על ישעיהו · פרק 57 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הלא אני מחשה, הייתי מחריש ושותק, וגם מזמן כביר הייתי מחשה, ע"כ אותי לא תיראי; וגיז' פירש מיראת מי בגדת בי, ואין לפירוש זה טעם, וכי עלתה על לב שעבדו ע"ז לאונסם? ועד כאן הוא מצייר אותם כאשה החוזרת מרצונה אחר הנואפים; ורד"ק ולודוביקוס De Dieu ורוז' פירשו כי תכזבי שתכחישי מה שעשית, אמנם שם כזב ענינו הפך שם כחש, כזב הוא האמירה על לאו הן, וכחש על הן לאו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Padova, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e