קריאה במקור

שד"ל על ישעיהו · פרק 55 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי כאשר ירד, אחר שהזכיר שהוא מרבה לסלוח חזר לענין הראשון שהוא הייעוד על הגאולה, ואמר כי דברו לא ישוב ריקם, ואחר שהזכיר השמים והארץ (כי גבהו שמים מארץ) המשיל דברו למטר היורד מן השמים על הארץ.
2
כי אם הרוה, אא"כ הרוה, כמו לא אשלחך כי אם ברכתני (בראשית ל"ב כ"ז), והטעם לא ישובו מי הגשם והשלג לעלות השמימה בעננים, אא"כ תחלה הרוו את הארץ והכינוה לילד ולהצמיח (ר' יוסף קמחי); ורד"ק וגיז' פירשו אלא ירוה את הארץ, כלומר ושמה לא ישוב לעולם, אלא ירוה את הארץ (וכן דעת בעל הטעמים), וא"כ ירוה היל"ל לא הרוה; ומלת נשיאים היא ראיה שהיו יודעים כי האידים מתנשאים מעל הארץ ועולים השמימה. (ועיין מה שכתבתי בבראשית א' ו').
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Padova, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020999020205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 352904f3999ccdf3f11a9c55565d31977e8be7399917c78e9846ca9d99e5566e