ויתן וגו'. הנה שר בית הסהר גדול מאוד. שאינו עושה מלאכת האסירה וההתרה בידיו רק משרתיו עושי רצונו והוא איש שר פקיד נגיד בית המלך. על פיו יצאו מבית הסהר. בהביא עניניהם אל המלך. ועל פיו יבאו וקרובה ישועתם לבא על ידו מאת המלך. כיד המלך הטובה עליו במתנתם מרובה כמנהג. אמר כי נתן כחו זו בידו עליהם. וזהו ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסורים וגו' והוא כי כל אשר עושים שם בין יוסף והאסורים. להוציא את כל אחד מהם משם ולתקן עיותם מאת המלך הוא שר בית הסהר היה עושה ומקיים כי לא ימרה את פי יוסף. ושמא תאמר במה היה מוצא חן להיות עושה ככל חפץ יוסף הלא הוא כי ראה כי לא במחיר היה מפקח על עניינם. כי הלא אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו של יוסף לאמר במעות אלו שבידו היה מפקח ומטיב להם. כי לא ראה מאומה בידו של יוסף. לא לעצמו ולא לשר בית הסהר ואיך היה עושה כל חפץ יוסף. לז"א באשר ה' אתו. שנית שאשר הוא עושה ה' מצליח שבכל מעשהו על האסירים. היה המלך מסכים:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · בראשית · פרק 39 · פסקה 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50