ואנשי קדש תהיון לי וכו'. פן תאמר הלא הצד השוה שביני ובין הבהמה כי בכור אדם ובכור הבהמה לה' המה. נוסף על האדם כי בכור בהמה לה' הוא ביום השמיני. ובכור האדם עד יום שלשים. ואם על כי האדם אינו יוצא מספק נפל עד יום שלשים גם כי לענין מילה לא כן הוא רק בשמיני עם כל זה לא יבצר להיות השואה ביניהם. והלא כמו זר נחשב. על כן סמך ואמר ואנשי קדש תהיון לי. לומר לא אל בהמה דמיתיך ותשוה. כי ראה נא כי אינו דומה. כי הלא הבהמה על ידך עולה במעלה כי אתה תעלנה ותתננה לי כאמרי וביום השמיני תתנו לי אך אתה לא כן כי אם ואנשי קדש תהיון לי מאליכם מבלי תנתנו ע"י אחרים. והראיה כי הלא על ידכם הבהמה עולה במעלה ואינה בערככם כי הנה ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וכו'. א"כ אמור מעתה למה הטרפה אוסרה מהאדם ומורידה למאכל הכלב. אך אין זה כ"א שכאשר הבהמה בחיותה שנפשה בה בעצם. שאינה טריפה שראויה לחיות הרבה. אז היא מאכל לאדם. שיש הכנה בה. להעשות חלק מהאדם על ידו. אך בהיות' טרפה. שאינה ראויה לחיות י"ב חדש. אז תשוקץ נפש אוכלה ולכלב תנתן ואלו לא היה מותר לאדם מן הבהמה למה בשלמות חיותה היא מאכל לאדם ולא בטרפותה:
קריאה במקור
תורת משה - אלשיך · שמות · פרק 22 · פסקה 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torat Moshe, Warsaw, 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268220
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0862ba1b426ef623d7af9ac893d14000f06508217af9d5070756030d0a3c2b50